הטו נא אוזן, נסו לשמוע דבר מה. קולו של המוות קורא, לקולה של
שלווה האזינו. האין זה מפליא? עד כמה רצוי הו, הנתעב. כל
שרוצים רבותיי זהו שקט, לא כן? שקט, תרועת האבדון בקול קוראת!
ידיד המרצחים מפציר, מפציר בכם לבוא. הקשיבו לשלווה , תאבוה,
שנאוה. שלווה.
תופי מלחמה! בזעם הכו נא, גרשו טומאה זו מבין אוזניי! קראו
להמון, זועם עד בלי דעת. קראו שיבוא, בגרונו יגרש. והיא כבר
תלך, תפוג, תתמוגג לה טומאה נושנה. מה טוב הוא הרעש, טהור
ונקי. צחור כמו השלג, נעדר היגיון. רומס בדרכו כל שקט, כל שרק
ינסה להחזיק מעמד. לא לחשוב, רק לצרוח, סיסמה, קלישאה. להמס כל
דבר שמזכיר מחשבה. בני אל נא תפחד, אני כאן בשבילך, להמציא
סיסמאות ישר לגרנך. תופי מלחמה, רעמים וברקים, הכו ורצחו,
הרגו, הביאו נא מוות, עוד שקט ועוד מלחמה.