אחותי, אזכור
אזכור את הימים בם צחקת,
וצעקת בשמחה ורנת,
אזכור את הרגעים בם כעסת,
והיית ברוגז איתי, רק קצת.

אזכור את הלילות,
הרגעים איתך
ואנצור את הבדיחות הפרטיות,
את כל מה ששאלת.

לא אשקע בזכרונך,
אך אשמור אותו בליבי,
שכן הדבר שהכי אזכור,
הוא את השתיקה,
והדומייה שלי.







שיר לזכר החיילות שנפלו, כדי שלא יישכחו מלבב בים ההרוגים
האחרים.       11.5.05