New Stage - Go To Main Page


גרתי עם אמא ברמת-שרון, ברחוב יצחק אלחנן 8. באותו רחוב הלכתי
לבית ספר יסודי קריית יערים. והילדים צחקו עלי. כל שבוע, כל
יום, כל הזמן הם צחקו עלי וקיללו אותי עד שבכיתי ולפעמים גם
ברחתי הביתה.
כי גרנו קרוב. הייתי ילדת מפתח כי אמא לימדה עד מאוחר. אז פעם
אחת, שהייתי כבר בת שמונה וחצי, הילדים כל כך צחקו עלי וקיללו
אותי עד שברחתי הביתה באמצע הפסקת עשר.

את השאר אני זוכרת מבחוץ. בתנועות מכניות.
עליתי במדרגות (הביתה) לקומה שלוש הוצאתי את המפתח הכנסתי בדלת
סובבתי הוצאתי פתחתי את הדלת סגרתי מאחוריי את הדלת,
נכנסתי למטבח פתחתי את מגרת הסכו"ם הוצאתי
סכין לחם ארוכה וחדה עם קת מפלסטיק כתום     אחזתי את הסכין
בשתי ידיים יד אחת על הקת והשניה על הלהב הסתכלתי עלהסכין    
  החזרתי אותה למגרת הסכו"ם סגרתי את המגירה ויצאתי מהמטבח.

אף פעם לא הייתי כל כך קרובה להתאבד.






היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/5/05 13:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל כהנסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה