זה קורה
כל פעם שאני אוהבת
כל פעם שאני מראה קצת
שאכפת
אני שוב נופלת
והכל בגלל יפעת...

זה קורה
כל פעם שטוב לי
כל פעם שהוא נותן לי להרגיש
שהוא רק שלי
שהוא כאן בשבילי
ואומר לי היחידה זאת את
אני שוב נופלת
והכל בגלל יפעת...

ושוב הגשם מכסה בטיפותיו את חלוני
מפיח בי תקווה לחזור
אני יודעת שזאת רק אני
מקווה שאותי הוא יזכור

שרק אהבנו וזה כבר נגמר
שרק חשבנו וכל הכאב נשאר
שרק בכיתי אחרי שהוא הלך
הוא נותר זיכרון שלאט לאט נשכח

היה יכול להיות לנו טוב
אם היא לא הייתה בפנים
היינו יכולים לאהוב
אם היה לך קצת אכפת
אבל הכל...
   
           בגלל יפעת...


                               

אני לא ממש מחבבת אותה, שמתם לב...?