שני פלוט / מבט |
מבט נוגע בשמים
קרירות מכסה עולם
נתת לי מטבע לבן מכוסה בסרט.
אותו שמתי בליבי למזכרת
הבאת לי פרחים אדומים
אך הם כבר ממזמן נשברו
על הארץ ואינם.
קשרת לי שיר והוא
רק ממני מתרחק
כפרפר המעופף מפרח לפרח.
מפרח מסתור
אך הוא לי הוא כה אפור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|