נמצא במקום ובמקום אחר
אני מסתגר..
ובתוך עצמי, ערפל
מתערבל.
העולם שלי מותך, לתוך עצמו נוזל.

מנסה למצוא נקודה,
לתפוס במשהו מוצק.
לא מוצא אחיזה
אני מנותק.

ובחוץ העולם מנופץ לרסיסים
קורצים אלי, נוצצים
כמו מראה שבורה.

ודרכם משהו זורח
כמו הים באור הירח
משהו לא כשורה.

מוכה סנוורים אני נמשך אל האור,
כעש  אני נמשך לאש ולא מנסה לעצור.
גופי בוער אך נפשי מטוהרת,
אני עף משוחרר אל שמי התכלת.

ומחוצה להם לילה נצחי ועמוק
ואני עייף כל כך.
עייפתי מלצחוק עייפתי מלצעוק,
אבל אותי איש לא ישכח..