באפילה כזו אולי המרפסת תוכל לספר
על עברנו המת ואנחנו
מנועים מזה
אתה מעושר,
משקיע במשפטים ממותקים של נייר
הברושים ששתלנו צמחו לפעורי פה
והלילה תלוי על צמרות המילים ומצטמרר
מבטך מתערטל עליי ממרחקים מופשטים
מטליא חיוך מנוחש ומצופה
פניך מתוחות על אריג מתקדר
על סאטן, חצי שקופה, סיכת ירח
או בסימליות:
נזר בדולח סהרוני מעל ראשך
מתיז גחליליות זכרון מתולתלות בין גאות ושפל -
רק החלק ההוא כפיסה מאוכזבת
מחשיך ומתחסר
אולי גם הלילה לא יתיר לאיש מאיתנו לדבר
אנחנו אסורים לזה
לא נפרום את עברנו המת.
לא נקשור אותו עם ההווה המתאורר. |
