|
אלוהים מנתץ את עצמו
לאלפי רסיסים
של עצב מתוק
שניתכים במכות עקביות ואכזריות על האדמה
אתה מביט בי
ואני נעלמת (ונאלמת)
למול אותה כנות רוחשת
שאני מתיימרת למצוא בך
יד סמויה עוצמת את עיני
ובזמן שאני צוללת (לתוכך)
ברכות
אני מדמה לחשוב
ש
השעות הקטנות של הלילה לא לימדו אותי דבר
מילים על מילים על מילים
מחוגי שעון שרצים ועומדים בתוכי
דמעות שמחזיקות עצמן בגרון
לחישות מבטן שרופה
מבחוץ זה בסדר
ובבוקר אין עיניים טרוטות
הגעגועים מתו
ולי לא אכפת שאני לא מרגישה כלום
רק מבפנים מתבשלת
עד
רתיחה
שוב
אעשה את אותו המעשה שאני עושה כל חיי
אצית גפרור, אשליך
ואברח
לוודא
שלא יהיה לי לאן לחזור |
|
|
מאיפה לי לדעת
שכל החותמים
בסלוגנים הם
אנשים שונים ולא
אדם אחד,
אולי זה זה
שמאשר את
הסלוגנים, אולי
איש לא שולח לו
כלום והוא נאלץ
להמציא הכל
הכל חוץ ממני
ומהסלוגן הזה?
אנתרופולוג
קליני
חי וקיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.