ו. כנרת / כניעות |
בהם אף אחד לא נמצא,
לא מקשיב
פורץ לו הרצון לצעוק:
עשה אותי קטנה ממך,
חלושה ונזקקת
מוטלת על ברכי,
פנק אותי, טפל בי,
דאג לכל מחסורי
כמו לפעוט.
עשה אותי לעזר שאיתך
בנגדך איני חושקת.
השלם אותי,
אהוב אותי,
קנא לי כמטורף.
הגן עלי מן העולם הגדול הזה
ואני הרי כל כך קטנטנה...
היה לי אב ואח
חייל ואיש האדמה
היה לי כל אלה
היה לי אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|