יש מקום אליו
אתם רוצים להגיע
ואינכם
והתחליף הנוגע
רחוק מכם,
תפל הופך לעיקר
היממה  
לים של אימה
והיום-יום
ליום ועוד יום ועוד...
נגיעות רכות מגששות
הופכות נוקשות
ולא כל-כך חשים,
מכבש-הזמן
מקהה חושים.
לא משקיעים
במה שמובן מאליו
עד שמאליו חדל
ומפסיק להיות מובן
וכך, המדור
שאינו שמור ליחידים
עמוס גברים, נשים
מתכלים בשיגרה,
מצפים
שיבקע לו סדק
והאור ייגה,
מייחלים למיפנה
שמשהו ישתנה
וכל אותם נימים נמים
ינועו במחול,
אולי,
אולי לעת בלותם
עדנה קטנה
תציל אותם.