חלמתי חלום על נחש ארסי ומבהיל שאיים עלי וניסה לעקוץ, להמית.
כאשר התעוררתי, שאלתי: ממה אני מפחדת כל כך? ממראהו המאיים?
מעיניו הכוחניות? מלשונו הנכנסת - יוצאת מלאת ביטחון?
כדי להתנער מהפחד הבלתי ניתן להבנה עצמית, החלטתי למצוא מקום
בו אוכל לראות נחש חי.
ומצאתי.
נחש חי, אך מוחזק בתוך אקווריון התבונן בי באותו מבט חודרני,
ללא רחמים, ללא היסוס, המאיים לשתק, להרוג.
ואמרתי: הנה, נחש - הוא לכוד ללא חופש... מדוע אני בחרדה? ממה
אני מפחדת?
שבתי לביתי ונרדמתי.
וחלמתי שוב.
והיה זה חלום ובו אני הייתי הנחש. חיה ללא רגליים עם לשון
בחוץ, שנואה על ידי רבים. גרמתי לבהלה, לחרדה בלתי נשלטת. לא
היה אחד שהעז להתקרב, להתבונן ישר לתוך עיניי.
זחלתי לבדי, איימתי, עקצתי, חנקתי... ודמיינתי שיום אחד אצא
מגופי ואהפוך להיות חיה אחרת, פחות דוחה, פחות מכוערת.
ואז התעוררתי.
וביקשתי לראות נחש מת. והרגו אחד עבורי.
ראיתי נחש מת, עיניו סגורות, לשונו ללא תזוזה. וגיליתי... הפחד
לא נעלם, הוא בתוכי בדיוק כמו בעבר. אינני מסוגלת להתבונן בנחש
מת, אינני מסוגלת להתגבר על פחד מפני חיה ללא רוח חיים. ידעתי
שכמה שלא אשאל את עצמי מדוע לי לפחד מנחש מת?... לא אוכל למצוא
תשובה.
שבתי לביתי. נרדמתי.
והיה לי חלום ובו אני ונחש היינו ביחד ללא תחושות מחרידות.
החזקתי אותו בידיי, שמתי אותו על ראשי, הוא עטף אותי, ליטף את
גופי, חיבק את רגליי.

התעוררתי.
כן ,שוב היה זה רק חלום.