ונפל הוא לרגלייך,
ודם קרב עוד לידיו,
וראית את הפיח מן המלחמה, שעל פניו.
ושתקת, ודמעת,
ולא ידעת צער רב שכזה עוד מעולם,
והיית לחסר אונים,
ובכית עליו.

ואז בא מלאך משמיים ואמר לך ברוך,
אין אתה צריך לשתוק, אלא לזעוק,
לזעוק לא למלחמה, כן לשלום,
להציל את אחיך שלא יפלו עוד היום.
ואין אתה צריך לדמוע, אלא לחייך,
ולומר בגאווה שראית אותי נופל למען המדינה.
ואין אתה צריך להצטער אלא לזכור,
רק לזכור, אותי הנופל למען החירות.
ואז הוא הלך, מותיר אחריו שובל של שאלות,
שאלות שיענו בעתיד.

מאז דמעות רבות עוד נפלו,
ודם רבים עוד נשפך,
והכעס, והכאב לא יפסיקו לעולם,
אך אתה תמיד תזכור, אותו המיוחד,
שנפל על רגלייך בבקשה- זכור אותי לעד.

יצירה שנכתבה ביום הזיכרון לחללי צה"ל.