ב. סתיו / רובוטים של האנושות |
הם הולכים יחד.
הם עולים על הארץ
לצלילי פעמון בית הספר
רובוטים של האנושות.
כמו הדפסי צבע
הולכים ודוהים
ומותירים אחריהם שבילים
של עוד אלפים כמוהם.
והם הולכים בתלם
כמו מאות לפניהם
כמו מליונים אחריהם
לקול צלצול צורמני של צפירה
זוכרים
את הרובוטים של האנושות.
ולקול יריה נופלים
בלי לשאול איך ולמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|