השיר נכתב בעקבות ביקור המשלחת לפולין בקבר ילדים ביער
"ויליטובסקה גורה".
לאחר כשנה, הולחן והושמע לראשונה באזניי
משלחת 2005 לפולין, בדיוק באותו הקבר.

                 
בשקט, בשלווה, בין עצים תמירים
בתוך חלקה מסומנת כחול.
יד קשה, יד מרושעת,
קברה כאן פרחים בתוך עפר וחול.

פרחים צעירים, פריחתם רק החלה.
רכי עלי כותרת ורכי גבעול
נטמנו כאן כולם, ללא שום אפשרות
להמשיך לצמוח ולגדול.

פזמון:
בן אדם! מדוע פרחים אלו עקרת?
כיצד יתכן כי פרחים בחול קברת?
והאדם, אל גנו האפל נעלם,
ונדם...

בשקט בשלווה, בין עצים תמירים
בתוך חלקה מסומנת כחול
יד קשה, יד מרושעת,
קברה כאן פרחים בתוך עפר וחול

פרחים ממשפחות, שונות וענפות
בעלי גוונים שונים, וריחות משכרים
לשיא פריחתם, לא יגיעו לא יתפתחו
לשיחי פרחים מלבלבים

פזמון...

     

מילים: עינת פיליפסון
לחן ושירה: אורי בן-ישי
קול ב': בת אל פרץ

תודה לרביד קשתי שעבד על השיר הזה
לא פחות זמן ממני והשקיע מאמץ רב!