קשה לי לעכל שהיא איננה. קשה לי לדבר עליה בלשון עבר. קשה לי
לחשוב שהיא כבר לא איתנו. קשה לי לחשוב שיותר היא לא תשב איתנו
בשולחן שבת. שיותר לא נדבר. קשה לי לחשוב שיותר לא נראה אותה
צוחקת ומחייכת. וזה מה שהיא תמיד עשתה. כך תמיד אזכור אותה.
שמחה. צוחקת. מחייכת. אף פעם לא שמעתי אותה מתלוננת. תמיד
הייתה כל כך אופטימית. כל כך מלאת אמונה שהכל יהיה בסדר. תמיד
תמיד צחקה. מכל בדיחה טיפשית שסיפרנו. מכל דבר מטומטם שעשינו.
מאותם משפטים שנאמרו כל שבת שוב ושוב. איך כל שבת היא צחקה
מחדש. היא היתה אישה טובה. אישה מדהימה. אישה שכל אחד היה רוצה
כסבתא. אישה שיודעת להוקיר תודה. אישה שאיש לא יכל לפספס כאשר
היה לידה. אישה מדהימה. אישה נהדרת. פשוט אישה מושלמת. כל כך
מפחיד אותי לחשוב ולדבר עליה בלשון עבר. כל כך מפחיד אותי
לחשוב איך כל כך מהר מצבה הדרדר כל כך. איך כל כך מהר היא
נלקחה מאיתנו. היא היתה אישה כל כך נעימה. אישה עם טוב לב
מדהים. היא היתה פשוט מלאך. מלאך שחי איתנו על פני האדמה.
ועכשיו, עכשיו היא מלאך למעלה. בשמים. עכשיו היא עם א-לוקים.
א-לוקים, תשמור על האוצר הזה. תשמור על האישה המדהימה הזאת.
קיבלת מאיתנו אוצר. זהב טהור. תשמור עליה טוב טוב. ועוד דבר
קטן, א-לוקים, תמסור לה שאני הכי מתגעגעת אליה בעולם. שאני
אוהבת אותה המון! אבל הכי חשוב, תבקש ממני סליחה בשמי. סליחה
על שלא הבנתי כמה שאני אוהבת אותה. סליחה על לא יכולתי להבין
כמה אני אתגעגע אליה. וסליחה! סליחה אחרונה על שלא אמרתי לה
מספיק כמה שאני אוהבת אותה. כמה שאני מעריצה אותה.
רחל שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם! אני מצטערת על שלא אמרתי
את זה מספיק. אני יודעת שטוב לך למעלה ליד א-לוקים אבל אנחנו
נשארים כאן למטה. אנחנו כאן ואנחנו סובלים. קשה לנו בלעדייך.
אנחנו ממשיכים להתגעגע. אנחנו מתגעגעים וזוכרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.