[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באחד הימים, בעת שעמדתי בשערי גן עדן ניגש אלי אדם עלוב במראהו
ושאל אותי אם הוא יכול להיכנס. שאלתי אותו מה הוא עשה בחייו
שמזכה אותו בכניסה אל גן העדן, והוא אמר שהוא בא לבקר מישהו.
תהיתי איך הוא הגיע לשערי גן עדן "לבקר" מישהו והוא אמר לי
שהוא עלה במדרגות, לקח פנייה ימינה, אחת שמאלה, ופשוט התקדם
לכיוון הזוהר השמימי, אז שאלתי אותו את מי הוא רוצה לבקר, והוא
אמר שהוא מעוניין להחליף מילה או שתיים עם אלוהים, אמרתי לו
שאלוהים אינו נמצא בגן העדן אלא שהוא בכל מקום והוא שומע הכל,
אז הבן אנוש מוזמן להגיד את מה שיש לו להגיד ואלוהים יגיב בדרך
שנראית לו הכי מתאימה.

אחרי כמה דקות של מה שנראה לי כתפילה, האיש קם ושאל אותי מה
אלוהים הולך לעשות בקשר למה שהוא כרגע אמר, ואמרתי לו שאיני
יודע, ושאני רק עושה פה משמרות של שמונה-שמונה עם מיכאל, ושאין
לי שום קשר לאלוהים.

הוא חשב על זה רגע ואז שאל אותי איך זה שאני מלאך ואין לי שום
קשר לאלוהים. שתקתי רגע, ואמרתי לו שיש היררכיה של מלאכים וכל
מיני שטויות כאלה, ואחרי זה הוא הלך.

עמדתי בשער עוד חצי שעה וחשבתי לי, פאק, הרי כשהתחלתי עם כל
הג'וב הזה של להיות מלאך הבטיחו לי הטבות, הבטיחו לי אוזן קשבת
מאלוהים, ומה קיבלתי, אפילו לא פיפס של חיזוק, לא מילה, למיטב
ידיעתי אלוהים לא יודע בכלל שהמלאך חזקיאל קיים ושהשומר היחיד
בין גן העדן היקר שלו לכל הנורא בחוץ הוא מלאך אחד זוטר שאפילו
לא דיבר איתו אף פעם, ושהמלאך הזה יכול פשוט יום אחד לקום
ולעזוב ולאף אחד לא יהיה אכפת עד שפתאום חוטאים יתחילו להציף
את גן העדן, ואז, אז נראה אם אלוהים לא ירצה לדבר איתי, הוא
בטח יבוא אלי בזחילה ויתחנן שאני אחזור לשער.

מעניין אם האנושות באמת מאמינה בשטות הזאת של "אלוהים הוא בכל
מקום" שמכרתי לבן האדם המסכן הזה. אלוהים הבן זונה הזה, יושב
לו כל היום בהיכל שלו, שותה נקטר, אוכל אמברוזיה, עולץ על איך
הוא הביס את זאוס והרה ושאר המיתולוגיה היוונית, וכל מה שהוא
היה צריך זה להביא לעולם בן שבלי כוונה יגרום לזה שכל העולם
יתחיל להאמין באל אחד, הא! טיפשים ואיוולים, הרי כשהיו אלים
מרובים הם יכלו להקשיב לכל דאגותיכם, ולעזור לכם, ועכשיו,
עכשיו תפילותיכם נענות על ידי פקידות עלובות שיכולות רק לשלוח
מחשבות תודה, וגם זה אם הן טורחות לענות בזמן שהן לא מצחצחות
את ההילה שלהן.

זה לא היה ככה בימים הטובים, אני זוכר כשהייתי סתם עוד נשמה,
מטייל לי בשדות האליזאים, אוכל מפירות העצים, שותה ממימי
המעיין, נהנה משיחות פילוסופיות מרתקות עם אנשים מעניינים, ואז
הבן זונה הזה השתלט, הרג את כולם והחליט שמהיום הוא הבוס, ושכל
מי שלא מאמין בו יכול לרדת לטרטרוס, אה, סליחה, גיהינום, או
להתחיל להאמין בו, ושלמאמינים בו יש הטבות, ושהם יזכו לגאולה.
גאולה, המפף, כל הגאולה שאני זכיתי בה היא הגאולה מכל מה שהיה
מעניין בחיים שלי.

ואז, יום אחד בא הבחור הזה, כולו לבן והילה וכנפיים, ושאל אותי
אם אני רוצה להיות מלאך. "מלאך?" אמרתי והוא הסביר לי שלהיות
מלאך זה להיות חבר במסדר מובחר של נשמות שזוכות לעבוד בצמוד
לאלוהים, להיות אחראיות על נושאים חשובים, לעזור לאנושות
ולהביא טוב לעולם, ובנוסף זוכים להילחם בכוחות הרשע של
הגיהינום. שאלתי אותו אילו כוחות רשע, והוא אמר שלפני מאות
שנים נפלו לגיהנום מלאכים חוטאים שאלוהים גירש ועכשיו הם
מורדים ורוצים להביא לסוף שלטונו של אלוהים. רציתי לשאול אותו
אם הוא לא זוכר שכך בעצם אלוהים קיבל את השלטון, ושבעצם כל
המלאכים ה"חוטאים" כביכול הם רק המשרתים של האלים העתיקים ושזה
רק יהיה יותר טוב אם נחזור לדרכים ולמנהגים שהיו, אבל ידעתי
שזה ייחשב בעיניו כבגידה, וגם ככה כמלאך בכיר, זוהרן של
הכנפיים כבר מחקו לו את הזכרון והוא לא זוכר כלום חוץ מלהיות
מלאך ואיך זה כל כך מלהיב וחשוב ועוזר לכולם.

אני זוכר את היום שאלוהים אמר שכל נשמה שיותר מאלפיים שנה ב"גן
עדן" חייבת להצטרף למסדר מלאכים. הו, כמה רגשות שנאה היו לי
כלפיו באותו יום, הרגשתי שאם אי פעם אוכל להגיע אליו אני אקרע
לו את הגרון ואשתה את נוזל חיי הנצח שלו מן הפצע הפעור.

אבל לבסוף השלמתי עם זה, והצטרפתי למסדר המלאכים השומרים. מי
ידע באותו זמן שכשאמרו שומרים באמת התכוונו לזה, ושום דבר אחר.
מיטה, שלוש ארוחות והשער המזורגג הזה עם התור הנורא הזה וכל
האנשים האלה שגם ככה רק אחד מכל מאה רשאי להיכנס עם כל המגבלות
המטופשות שאלוהים הציב, שיקולל הוא וכל שאר המקום הזה.

אני רואה שהצטברו פה כמה אנשים, אבל אה, הם יכולים לחכות, אני
גם ככה לא במצב רוח להתחיל עם זיוני השכל שלהם על איך הם היו
אנשים טובים בחייהם וכמה טוב הם עשו, וכמה זקנות הם העבירו את
הכביש ואיך הם אמצו כלבלבים חמודים כל שבוע והאכילו אותם כל כך
טוב עד שלא היה להם כסף לאכול בעצמם. צבועים, שפלים ועורכי דין
שחושבים שהם יכולים לזכות במקום בגן העדן כמו שהם זכו במשפט
הרצח של ההוא, כן, ההוא שהגיע שבוע שעבר, הבן זונה שרצח את
אשתו והילדים ובגלל שהוא רצח גם את השכן אז לא היה אף אחד
שיעיד, נראה אותו טוען שהוא חף מפשע עכשיו כשהוא נצלה בלהבות
הגיהינום.

אה, שיזדיינו, איפה הבחור ההוא אמר שהמדרגות?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מי אמר
בית-אבות ולא
קיבל?"






אילנה עוקצת בני
שבעים-ומשהו
שהמשפחה מחזירה
להם


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/5/05 13:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל ספלוויבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה