גוש פרווה חמוד וקטן
רעד לו בבוקר אצלנו בגן.
אולי הוא רעב?
קר לו אולי?
האם הוא פוחד
וחושב עליי?
אני התנתקי מכל העולם,
אתה עולמי ואין יותר אותם.
אני בשבילך אפילו אגנוב,
רק תאכל ותחיה
ויהיה לנו טוב.
ממרחקים אני אזהה אותך
לפי העין האחת
והקצה הלבן בזנבך.
נכתב עם חנש וליטל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.