- האם אתה נשבע לומר את האמת, רק את האמת ושום דבר פרט לאמת,
כה יעזור לך אלוהים?
- ממש לא, אני שקרן פתולוגי, והמשפט הזה היה דווקא אמיתי
עכשיו.
- הממ, אז אולי לפחות תעשה מאמץ לומר את האמת?
- אני יכול להגיד לך שכן, אבל לך תאמין לשקרן פתולוגי.
- אוקיי, הבנתי. אז איפה היית בליל ה- 6 בנובמבר 2003 בסביבות
השעה תשע בערב?
- אצלך בבית.
- אצלי בבית? למה?
- טחנתי את אשתך הכוסית המדהימה.
- את אשתי?
- ואת הילד הקטן המתוק שלך, איך קוראים לו שכחתי.
- אני אחזור על השאלה: איפה היית בליל ה- 6 בנובמבר 2003 בין
השעה תשע לתשע וחצי? ומה בדיוק עשית באותו הזמן?
- בין תשע אפס-אפס לתשע ושלוש דקות הפשטתי את אשתך, בין תשע
ושלוש לתשע ושבע הבאתי לה במיסיונרית, בין שבע לחמש עשרה
פמפמתי...
- אוקיי, הבנו תודה.
- בקיצור עד תשע עשרים וארבע ניקנקתי אותה ואת הבן שלך המתוק
המקסים.
- וביתר שש הדקות?
- אהההה, אתה זה עם הלברדור היפה השווה, כן?
- כן.
- אז זהו.
- הו לא! אבל אתה טוען שאתה שקרן פתולוגי, כן?
- נכון, אבל ניחנתי בזיכרון פנומנלי, כך שאם מה שאמרתי נכון,
הרי שהוא מדויק אחד לאחד. מאידך, אולי שיקרתי רק בתשובה
הראשונה ואני בכלל לא שקרן פתולוגי אלא סתם שקרן וכל היתר
דווקא היה אמת.
- הממ, אני כבר לא יודע למה להאמין. מצד אחד, אם אתה דובר אמת
הרי שחיי נחרבו זה עתה ושום דבר כבר לא יחזור להיות כפי שהיה.
מצד שני, אם אתה משקר, הרי שעליי להכריז עליך כעל עד עוין,
ולעזאזל - לא הכינו אותי למצבים כאלה בפקולטה למשפטים!
- אוקיי, פוס יור אונר. הבן ידידי, החשיבות של האמת
האובייקטיבית היא אחת המניפולציות הגדולות ביותר של מערך
החינוך האנושי בכלל, ושל עולם המשפט בפרט. בית המשפט מכריע אך
ורק לפי העובדות שבפניו, או, במלים אחרות: הסיפור אותו בונה
השופט הוא הסיפור שאליו נוח לו יותר להתחבר, בהתחשב במכלול
העובדות כפי שפורשו על ידיו. אתה קולט את האבסורד?
- כן...
- עתה, הבה וניישם את התיאוריה הנ"ל במקרה שלך. הרי האמת
האובייקטיבית אף פעם לא מוחלטת ותמיד ניתנת לפרשנות ולסתירה
(שכן מבחינה קוגניטיבית אנשים קולטים מאורעות אובייקטיביים
בצורה סובייקטיבית לחלוטין). עצתי היא: בנה לך את הסיפור הנוח
יותר מבחינתך, והאמן בכנות שאני שקרן פתולוגי.  
- מדהים!
- עתה אמור לי: מי אני?
- הממ...
- אני שקרן פתולוגי.
- כן, אתה שקרן פתולוגי.
- מעולם לא נגעתי באשתך.
- מעולם לא נגעת באשתי.
- וגם לא בבן שלך.
- וגם לא בבן שלי.
- אני עד עוין.
- אני מבקש להכריז על העד כעד עוין!
- יופי!
- תודה מקרב לב, כרגע הצלת את חיי.
- אין בעד מה. ממש נעים אבל, אתה יודע.
- מה?
- התחת של הבן שלך.