שנינו יושבים פה נורא מנומסים / באנו להעביר שיחה בנעימים /
נוגעים בחמימות / נזהרים עם הגבול / אבל איתך אני רוצה לשבור
את האסור.                    

                                 פזמון
אני צריך לדעת איך זה לנשק אותך / אחר כך יבואו הדמעות / אני
צריך לדעת איך זה לאהוב אותך / ולהשאיר בי חלק שלם.

                               בית ב
וכשאת בחיי אני לוגם את הרגע לאט לאט / הוא הופך את הצבע מהכל
לכלום בשניה מרקד / ואני יושב על הספה שוב בודד
                                גשר
וחסר למרות יש את עצמי / ומחייך מול המראה עצבני / רוצה לשבור
את הכל ולהרכיב מחדש / כי נראה שאני עוד רכיכה בעולם.