אז אתה קם בבוקר והיא כבר נעלמה לבד, ילדה חכמה.
מוציא את הקופסא של הבוף ומתחיל לקסס. שתי סיגריות, כי למה
להכין עוד פעם בצהריים אם אפשר להקדים תרופה למכה. ראש אחד,
שניים, שלושה, וזהו. עכשיו כבר הכל יחסי.
אז אין בשביל מה להתעמק, נכון? פשוט תזרום עם זה. תשמע מוזיקה,
תכתוב - או יותר טוב - תדליק טלויזיה. אה, נהדר.
הגשמה עצמית בלחיצת כפתור. "זה ממש סמל לקידמה" אתה חושב.
רק תבחר. באחד הערוצים יש כוסיות בלונדיניות שרוקדות ובשני יש
כאלה עם שיער שחור שמדברות. כל מה שתרצה. ואם אתה במצב רוח
עמוק - אז ב"אקזיט" בדיוק מדברים על אהבה, בין קליפ אחד לשני,
שגם הוא מדבר על אהבה.
תוריד עוד ראש, אוי, איך שאתה אוהב את הטקס הזה.
עכשיו זה רק אתה והבאנג, עכשיו זה רק אתה ועצמך. כמו סיגריה,
כמו להביא ביד, זה ממש כמו לעשות מדיטציה. להסתכל פנימה, להיות
אמיתי. רק חבל שאין לך מה לעשות עם זה חוץ מלהוריד עוד אחד.
אתה הרי לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. וגם מי שאומר שכן, גם
הוא היה רוצה לזיין אותה אתמול, ואתה יודע את זה טוב מאד.
שיחקת אותה, אין ספק שהחיים פרושים לפנייך ואתה יכול לעשות מה
שאתה רוצה. כל כך הרבה אפשרויות שאפשר להשתגע.
אבל אתה עוד צעיר בשביל להשתגע, שלא לדבר על להיות כנה עם
עצמך. ולא שאתה יודע בדיוק מה זה "עצמך" - בסך הכל מתקלח, ישן
ואוכל עם אותם אנשים מגיל אפס ועד עכשיו.
טוב, אז לפחות עד לפני שבועיים, כשהראשון נפל.
וזה לא שידעת שזה הולך לקרות... זה לא שהוא היה מגיע לקיבוץ
ומתמרמר על המצב שלו, אולי חוץ מכשהוא היה שיכור, אבל אז למי
יש כוח להקשיב.
וגם אם היית מקשיב, זה לא שהיה לך באמת מה לעשות, אולי חוץ
מלצאת להפגין נגד הכיבוש, כאילו שזה היה עוזר.
זה לא כאילו אי פעם שאלו אותך מה אתה רוצה לעשות עם עצמך לפני
שאמרו לך מה טוב בשבילך.
אבל מי אתה בכלל שתתלונן?! זה לא כאילו גדלת באיזה רחוב קשה עם
אבא מכה. זה לא כאילו שלא נתנו לך חוג קראטה וכדורסל ופסנתר
וספרים, ופלייסטיישן ומה שרצית. בסך הכל ילד שמנת מפונק. תגיד
תודה שגדלת בקיבוץ. לפחות הייתה לך הזכות ללמוד מה זאת קהילה
אמיתית, אה? עם חגים ואולם אירועים ודף מידע וחדר אוכל, ועל
האש עם החברים בכל יום עצמאות. זה לא כאילו מישהו קרא למשטרה
אחרי שפרצתם לבית ילדים וגנבתם משם ארטיקים.
ואתה שמח מאד שזה ככה. לא היית רוצה תיק במשטרה, נכון?
אל תגיד שהקיבוץ לא דואג לילדים שלו, כי הוא כן. לפחות כשלך
שיעמם בערב היה לך מועדון נעורים ללכת אליו, ולא איזה גינה או
רחוב עם נרקומנים. אז תגיד תודה לפני שאתה זורק ביצים על האוטו
של המזכיר. ב.מ.וו. ב.מ.וו., אבל אבל מי אתה שתגיד משהו? הוא
עבד קשה כל החיים בשביל זה. כמו הסבים שלך שברחו מרוסיה כדי
לפנות אבנים ולהילחם בערבים, ובזמננו הרי יש לכל אחד את הזכות
להגשמה עצמית ורדיפה אחרי האושר - כראות עיניו וכעומק כיסו.
ואל תעמיד פנים שאתה לא שמח על זה.
דפיקה בדלת. אתה מסתיר את הבאנג ופותח. זאת היא. היא שוב
שיכורה על הבוקר? אתה מכיר את המבט הזה. היא באה לכאן מסיבה
אחת בלבד. לך על זה, גבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.