רדלי סליפ / - |
ישבו שם שלושה, עשרה, חמישים
בעוד הם תוהים שוב מדוע זה ככה
בנוכחותה הם לפתע חשים.
לא היישירו מבט, לא ניגשו, רק החרישו
בוהים בהיחבא ומאד מתרגשים
חסרי ביטחון אבל לא חסרי אופי
ישבו מהוהים, עצורים ונוקשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|