אני שונא את זה שאת לא מאמינה בעצמך
אני שונא את זה שאת לא מעריכה אותי
אני שונא את איך שאת גורמת לי להרגיש
אני שונא את זה שמי שאיתך זה לא אני

אני שונא את איך שאת יודעת לקרוא אותי, ויודעת גם מה להגיד
אני שונא את זה שאני אותו דבר, מבין ועוזר לך תמיד
אני שונא את זה שאת יודעת להכאיב, בדיוק איפה שזה כואב
אני שונא את זה שלמרות הכל את לא מבינה שאני אוהב

אני שונא את החיוך שלך, שקשה לי שלא לנשק
אני שונא את העיניים שלך, שממשיכות לנצח ויותר
אני שונא את כמה שאת אוהבת אותי ולא מבינה בעצמך
אני שונא את הילדה שבך שתמיד גורמת לי לחייך

אני שונא את איך שאני מרגיש כשאני רואה אותך עם מישהו אחר
אני שונא לא להיות שמח בשבילך כשאת שמחה בגלל מישהו אחר
אני שונא את איך שאת  לא מבינה, ולא רואה את האמת
אני שונא את זה שאת שם, איתה ואני לא זה שלצידך

אני שונא את כמה שאת מרגישה, פשוט מעבר לאינסוף
אני שונא את כמה שהחיים שלי הסתבכו מאז שנכנסת לחיי
אני שונא את זה שאני לא יכול בלעדייך, ואולי גם את בלעדי
אני שונא את זה שאת בלבי אבל לא בזרועותי