בקצה העולם, למטה,
אי שם בין ההרים,
נעו שם ילד,
שבוכה יהלומים.
הוא שוחה,
במימי האגם הכחול,
ולקראת ערב,
הוא רוקד בעצב,
לקרניים אחרונות של שמש דועכת.
חייו מלאים בכלום.
חייו מלאים ברשעות הטוב.
חייו מלאים בשמחת העצב.
הוא נעול בתוך עצמו,
הוא חולם וחולם,
על מה ? על החלומות, שלא יחלום.
הוא בוכה יהלומים,
כי הוא נעול שם, למטה
- בקצה העולם.
בסוף של הסוף.
שם התחילו חייו
שם הסתיימו חלומותיו