לפעמים, אני כל כך מקנאה בו
איך שהוא תמיד יודע מה הוא מרגיש
הוא תמיד יודע מה הוא חושב
הוא לא צריך לתהות, להתייסר או סתם להשאר ללא תשובות
לו זה לא כואב
הוא תמיד מספר לעצמו
אף פעם לא לי
איך שהוא יודע לחייך רק בגלל שהשמש זורחת
בגלל הפתעה קטנה ומטופשת
הוא מתעורר בבוקר ומיד מחייך
הוא לא שלם
אבל הוא מחייך
מחייך לעצמו
אף פעם לא לי
נוגע
איך שהייתי רוצה שכל נגיעה כזאת שלו
תהיה חסרת משמעות
נוגע
כאילו שבכלל יש לו איזושהי זכות
ואז ככה סתם הוא זורק חיוך
החזרתי נגיעה
נפלתי, ואין לי כבר דרך חזרה
אפילו לו, לאלוהים, הוא מסתכל בעיניים
אף פעם לא לי
אין פה מספיק מקום לשנינו
פעם היה
היום אני מציאותית
היום אני בשבילי
איך שהוא יודע לתת אהבה
יודע כל כך
אף פעם לא לי |
