תומר פרמן / מסע |
בדרך כלל החיים לא מסבירים את עצמם... הם לוקחים אותך וזהו...
אין מה לעשות...
אני הולך
אני רץ
אני בורח
ממהר לשום מקום
בלי לדעת
והרגליים ממשיכות
אחת נגררת אחרי השנייה
כלום
והן ממשיכות
רועדות
עייפות
וכשאני מתחיל להבין לאן
הכח חוזר
ואני רץ
אני בורח
ממהר לשם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|