בית 1:
הגיע הבוקר, בכפר יפה ושקט, אנשים יוצאים לעבוד.


ילד קטן/ לייזה והלהקה

כולם:
איזה בוקר, איזה בוקר, כאן בכפר
איזה בוקר, איזה בוקר, צליל מוכר
של ציפורים מצייצות
רוכל:
ואמהות שצועקות
על הילדים...
אישה1:
...הילדים לא מקשיבים
כבר נמאס לי לצעוק
אישה2:
אני יוצאת מדעתי
כל הלילה בוכה התינוק
אישה1+2:
איזה בוקר...

הילדים רצים בין המבוגרים ומציקים להם

פזמון- כולם:
ילד קטן (בוא הנה)
שובב ובכיין (בוא לאמא)
איזו צרה (אני משתגעת)
אישה1:
צריכה עזרה (אני לא יודעת..)
כולם:
ילד קטן (מה לעשות)

כולם:
איזה בוקר, איזה בוקר, תחילת יום
איזה בוקר, איזה בוקר, ברכת שלום
לכל איש נשלח ברכות
רוכל:
גם לאמהות שמתחילות
עוד יום...
אישה1:
...עוד יום קשה עכשיו מתחיל
הינה הילדים משתוללים
אישה2:
משחקים, רבים, בוכים
מוציאים אותי מהכלים
אישה1+2:
איזה בוקר...

לייזה, אישה רווקה, בת 40+, מגיעה לאזור ושומעת את המתרחש

אישה1: בוא הנה! מהר לצחצח שיניים לפני שאתה הולך לבית הספר!
עזוב את המשחקים! אני לא יכולה יותר!

אישה2: הוא לא מפסיק לבכות! לא משנה מה עשיתי, התינוק לא מפסיק
לבכות! מתי יהיה לי קצת שקט? אני רוצה חופש!

לייזה: הו יקירותיי, במקום להתלונן אולי תלמדו להעריך את מה
שהתברכתן בו?

אישה1: התברכתי? נדמה שהמילה 'קוללתי' יותר מתאימה

אישה2: אני לא מצליחה להשתיק את התינוק! ועוד לא ארגנתי לשאר
ילדיי את הדברים לבית הספר! אני צריכה חופש!

לייזה: אם רק לי היה ילד, הייתי עושה הכל בשבילו...

אישה1: תאמיני לי לייזה, את לא רוצה להיכנס לזה...

לייזה: אני רוצה, כל כך הרבה זמן אני רוצה, אך לעולם לא יהיה
לי ילד. אני מוכנה לסבול הכל, צעקות, בכי, הצקות, כעסים, אני
רק רוצה ילד...

לייזה:
ילד קטן (את בטוחה?)
חלמתי מזמן (שאת רוצה)
יבוא היום ( לא, לא כדאי)
כמו בחלום (אל אלוהי)
הוא יבוא לכאן ( אל תיכנסי לזה)
ילד קטן (לייזה לא...)

פזמון- כולם:
ילד קטן
שובב ובכיין
איזו צרה
צריכים עזרה
תבוא כבר לכאן
ילד קטן

לייזה:
אם אלוהים אותי ישמע
ויקשיב לבקשתי.
אם אלוהים אותי ישמע
ויגשים משאלתי

לייזה: פזמון- כולם:
ילד קטן ילד קטן
חלמתי מזמן שובב ובכיין
יבוא היום        + איזו צרה
כמו בחלום צריכים עזרה
הוא יבוא לכאן תבוא כבר לכאן
ילד קטן ילד קטן