אני הייתי מהחונכים,
מהראשונים שנכנסו אליה,
שהריחו את הריח ונהנו מכל מה שהיא חידשה.
אני הייתי מאלה שביקרו על בסיס יומי
יום יום, לפעמים אפילו פעמיים ביום.
לפעמים גם נהניתי מהאפשרויות היותר שוליות בה.
היום היא כבר זנותית כזאת, מגעילה.
כולם חורשים אותה והיא חושבת רק על הכסף.
היא מלוכלכת ולא מסודרת,
אני פשוט דופק וזורק.
היא אפילו לא מסננת בכניסה, רק בודקת שאני לא אפגע בה יותר
מדי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהלכתי ברחוב יפו, ראיתי אותה והיא
קרצה לי. ישר נכנסתי בה.
אני מודה שאני עדיין נכנס אליה לפעמים ומנצל את כל מה שיש שם.
אבל זה באווירה ממש חרא.
אני נאלץ להסתדר עם כל השטויות הקטנות שלה, ועם כל הבעיות
שלה.
אבל ככה היא, התחנה המרכזית.