את


נעלמת והחלטת להסתגר
כמו היית לחלון זמן באמצע יום סגרירי קפוא - קרה
גשומה, כמו היית לזלעפות, בוכיה, על מזג אוויר זמני
וויתרת, כי כך ידעת - חוסר התמודדות
כנראה חוסר אהבה
או שמא מבט עיוור - מאנשים שונים.


את


שחיפשת את הדומה,את האידיאלי
את האהבה - את שהיה - מולך
לנגד עינייך - עצמת-את עינייך הצוננות
והתפלאת
שהקשר היה איך שהיה.


את


ואני
מגחך לעצמי
חושב עלייך - על איך שהיית
אהובה, על איך שנכנסת לי בפנים
ועל היום
שפשוט כבר חסר כוחות מאיך שהיית


את.