תומר אורון / כלום |
אם אפשר לקרוא להם חיים.
אני בסך הכל,
גרגר חול,
אני לא הכל,
אני כלום.
כולם רק מדברים,
על אותם דברים,
ואז מתעצבנים,
שהם כלום.
אנחנו לא רואים,
אנחנו לא באמת חיים,
אנחנו סתם מתקיימים,
ובעצם אנחנו כלום.
אנחנו מחייכים,
אבל בפנים,
אנחנו כועסים,
ואז מחייכים,
אנחנו מזוייפים
אבל זה עוד סיבה שאנחנו כלום.
המין האנושי,
הוא עוד שבר כלי,
הוא לא אמיתי,
ולא מציאותי,
הוא עוד כלום,
בתוך כלום,
של כלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|