נמחקת, נשברת, דועכת
שוב
בוכה, צורחת, עצובה
ללא הפסקה
גלים של הרס מציפים אותי
מחשבות של מוות שבות אליי
חלומות על אושר צפים
רצון לבכות
רצון לנשום
רצון ללכת מפה
להפסיק לפחד לאכזב
להפסיק  להרוס את עצמי
להפסיק להעמיס עליי עוד דברים
להפסיק לדעוך לבד
להתמוסס בשמיים ולהתפזר בין העננים
לישון בין הפרחים הפורחים
לישון ולא לשאוף יותר
לנשום עמוק ולהריח את החופש
רוצה להקשיב רק לשקט
מנסה לחסום את הרעש,
את הצעקות ואת הטענות שבאות אליי
לא רוצה לבכות עוד לא רוצה למות
לא רוצה את כל זה
אז למה אני מרגישה שזאת הברירה היחידה
חיים פשוטים, חיים שקטים כל אלה לעולם אני לא אדע
כנראה שהוא שם למעלה החליט שזה מה שיהיה בשבילי
או שזה רק גורל אכזר.

מועקה, תצאי ממני
לחץ שחרר אותי
תרדו , תעקפו את  כל הרגשות הרעים
איפה השמחה? איפה האהבה?
איפה התמיכה בזמן שאני נשברת בתוכי איפה כל אלה
שמישהו יספר לי כבר
תענו לי... מישהו, כל אחד...

דואבת... נגמרת ... מתבזבזת...
כל נשמתי  נמסה בתמיסה של רוע...
אני חלשה, נוצה קלה,
דף יחיד בספר החיים.