[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ב. מאור
/
טינה שלי

התחלנו לדבר על כמה שמרגש אותי לקרוא יצירות שלך. להבין מה
עובר לך בראש ולקרוא משהו אמיתי ששייך רק לך, גורם לי לבכות.
ואת שוב בורחת לעולם שלך, אולי לא בכוונה לפגוע אבל זה כן פגע,
אני רוצה להיות שם בשבילך, אני רוצה לחבק אותך כשאת צריכה את
זה, אני רוצה להיות זאת שלא משנה מה יקרה תדעי תמיד שאני פה
בשבילך, את כל כך חשובה לי למרות שאת לא רואה את זה. את האהבה
שלי אליך אי אפשר לתאר במילים,

אני יושבת פה מול מסך ובוכה כי אני נזכרת בימים שלנו, הימים
שאני הייתי בדיכאון כזה מין אי-הבנה של מה קורה לי ולמה אני
משתנה ומתבגרת, לא הבנתי ולא אהבתי את זה אבל את, את תמיד היית
שם בשבילי, כשבכיתי, כשצחקתי, כשרציתי למות ובמיוחד כשרציתי
לחיות, היה לך קשה כשעזבתי, אבל לא כל כך אמרת כי ידעת שיהיה
לי קשה להתמודד עם זה וזה היה נכון, היה לי נורא קשה לעזוב את
הכל במיוחד אותך, היה קשה לי לקבל את העובדה שאני אוכל לראות
אותך רק פעם בשבועיים והיה לי קשה שנהיה רחוקות אחת מהשניה אבל
את לא אמרת כלום כי ידעת שזה הדרך היחידה לצאת מבור שנפלתי
אליו, וזה באמת יצא טוב הלכתי למקום שטוב לי בו (לפחות בהתחלה
היה), מקום שהתחלתי לעמוד על הרגליים שלי אחרי תקופה ארוכה
שאפילו לא יכולתי להסתכל במראה, אחרי תקופה של בכי מר וכאב
(שאת היית שם) יכולתי להיות לבד בלי עזרה של אף אחד, וזה היה
קשה במיוחד להבין שכבר לא תהיה את טינה שלי שתצחיק אותי ברגעים
הכי כואבים, ולא יהיה את הצחוקים למשך כל הלילה ואת הקולות
שהיינו עושות ביחד, אבל זהו, זה נגמר ואני עזבתי ואמרנו שנשמור
על קשר הכי טוב בעולם ושזה בכלל לא משנה שאנחנו רחוקות כי
אנחנו תמיד נהיה החברות הכי טובות לנצח, אבל זה לא היה ככה,
אולי בהתחלה אבל זה דעך, ועכשיו את נמצאת באותו משבר שאני
הייתי בו ואת נמצאת עכשיו בתוך האי נודע ואני יודעת שקשה לך
ואני לא יודעת איך לעזור, אני מרגישה כבולה אני כל כך רוצה
לעזור ואני לא יודעת איך אנחנו כבר לא קרובות כמו פעם אבל אני
עדיין אוהבת אותך כל כך ואני רוצה לעזור לך, להיות שם בשבילך,
אני רוצה לעשות לך פרצופים מצחיקים ברגעים הכי כואבים ולעשות
לך קולות מצחיקים - עד שתצחקי והכאב ישכח לכמה רגעים ואז אני
ידע שזה היה שווה את זה, כל המאמץ להתקרב ולעזור לך.

איפה האופטימית שבך? את לא זוכרת איזה זוג היינו? אני הייתי
הפסימית ואת היית האופטימית שאומרת שהכל יעבור ושיהיה טוב, אז
איפה היא עכשיו? האופטימית שבך, עכשיו שאת הכי צריכה אותה? אז
אני פה ואני אומרת לך כאן ועכשיו שבאמת יהיה טוב, כמו שכולם
אומרים אני אגיד לך שהזמן הוא התרופה הכי טובה בכל היסטוריית
התרופות.
מותק שלי, אני אוהבת אותך כל כך, הכי שבעולם ואני רק רוצה
לעזור לך, תני לי גישה אליך ואני מבטיחה לעשות הכל כדי שיהיה
לך טוב, וכשלך טוב - לי טוב.


אוהבת כל כך כל כך,
לנצח נצחים
מאור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.









אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!"


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/5/05 6:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. מאור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה