מור שיפי / הרהורים |
הכל רועם שם בפנים
רואה כבר מטושטש מהכעס
מהכעס
יושבת ולא עושה כלום
בכם כבר סתם בוהה
חושבת למה יש בכלל קיום
ועל עצמי תוהה
מה זה כבר כסף
וכמה כבר זה עבודה
למה זה חברים ולא מלחמה
גם ירח מלא
לא מדבר אלי כבר
לא כוכבים מנצנצים,
אהבה,
לא שום דבר.
נכתב בעקבות מוות של חבר אהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|