"תראו איך אני עושה את זה בלי ידיים!" צעק מלדיגור, הילד בן
השמונה, עת רכב על אופני המירוץ החדשים שלו. שניות מעטות לאחר
מכן הוא נפל מאופניו, ונמרח על המדרכה כמו לבנה על פיתה
דרוזית. יוסקה, שהיה מכור לזעתר, בא והזליף עליו טיפות קטנות
של זעתר משובח תוך קריאה בקול גדול: "זעתר זה, אשר נקטף נכתש
והושבח במערות האפלות של אוסטרליה, הוא הזעתר המשובח ביותר עלי
אדמות, אשתמש בו לעילוי נשמתו של מלדיגור, הילד בן השמונה".
מלדיגור שלא האמין למשמע אוזניו קפץ על יוסקה, הילד שמכור
לזעתר, באגרופים קפוצים. "אתה יכול לדחוף את הזעתר הזה!" הוא
צעק. יוסקה נעלב וברח משם, אך מלדיגור שהיה זריז כנמלה הריונית
רדף אחריו. הלסת שלו הנפיקה רעשי פצפוץ והקורקבן שלו, שכבר לא
נראה כמו קורקבן, השפיל מבט כלא מאמין למר גורלו.

כאן נכנסת לסיפור דמות מפתח, שתשפיע רבות על העלילה ועל
הדמויות האחרות:
מר גורלו.
מר גורלו היה איש עסקים מלא נקודות חן. למען האמת היו לו
נקודות בגוף שלא היו נקודות חן, ולהן אפשר היה לקרוא נקודות
עור. מר גורלו התבטא קשות כנגד שר החוץ בפגישה של תומכי כהנא,
והוכה בשל כך בכל גופו. מר גורלו היה לאחר מכן משותק מפרק גופו
התחתון, עד לפרק גופו שמסתיים היכן שהיה מסתיים עמוד השדרה
שלו, אם היה לו כזה. ולכן, הוא לא יכל להזיז את פיו על מנת
להתבטא כך בשנית, וטוב שכך. שכן אם היה מתבטא כך בשנית,
קורקבנו של מלדיגור, הילד בן השמונה, עשוי היה לא לאהוב את זה
בכלל, לקרוע את עצמו מגופו של מלדיגור ולרוץ לעבר מר גורלו
כשהוא אוחז שני טניסאים הולנדים בתור כלי נשק.

ענף הטניס ההולנדי הוא ענף ספורט מקובל מאוד ביפן החדשה של
המזרח התיכון, ולכן אם היה עושה כך, אוסטריה והונגריה היו
עלולות לחבור בשנית, ולהפוך שוב למעצמת הפודינג
'אוסטרו-הונגריה' (חברה שכמובן פשטה את הרגל מכיוון שמר גורלו
היה המנכ"ל שלה).

יום למחרת שיצא מר גורלו מאשפוז בשל שיתוקו, סיפרו לו העיתונים
כי החברה פשטה את הרגל. חבריו אמרו לו שעליו לבדוק כיצד ניתן
להסיר את נקודות החן הרבות שפשטו על גופו לא מכבר, והוא פטר
אותם בהינף יד.
נקודות החן לא יכולות להרוג אותו, מעטים בעולם של אז יודעים
שמר גורלו חשב שבנקודות האלה טמון סוד הקסם של מר גורלו:
היכולת להקסים בחורות שמנמנות שאוהבות פודינג לפחות כמוהו. הוא
לא ידע שמה שהקסים אותן, היה, כמובן, העובדה שהוא מנכ"ל התאגיד
'אוסטרו-הונגריה, פודינג'.

ולכן, מר גורלו לא ידע שיוסקה, הילד שמכור לזעתר, לא יקבל את
חיזוריו בברכה, כשזה חיזר אחריו באמצעות פקס, מנורת שולחן,
חמור בשם חריימה, דייסת בצל וספר בישולים של רות סירקיס יימח
שמה וזכרה.
בתגובה לכל הנ"ל, יוסקה פיזר זעתר על מר גורלו, פיזר עוד ועוד,
עוד ועוד, ועוד, עד שמר גורלו כבר נחנק מרוב זעתר, אך עדיין
רצה לעשות אהבה עם יוסקה בתוך הזעתר. כמובן שהוא רצה גם לצרף
את מלדיגור, שהיה לבנה משובח. מיטתו של מר גורלו הייתה יכולה
להיות פיתה דרוזית מושלמת לחוויה הזו, חוויה שמביאה את כל בית
ישראל לדליית אל-כרמל בכל שבת.

בכל שבת.