אל מעבר לאופק
שמש שקרנית כבר הוטלה
והתגלגלה חשופת שד, מתריסה,
אבל עוד לא ננעץ
לתוכה לילה פצוע
כפגיון
לכסותה בגופו המקועקע.
רגע.
לא-חושך לא-אור.
העצים שומטים אל הארץ
גלימות-צללים ארוכות,
מגביהים הינומות אבק
ופוסעים חשופים, זקופים.
"זו השעה השקופה,
שעת העירום הזהוב," הם אומרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.