קמטיה כקליפת העץ היבשה
אך שורשיה עוד חיים בה
בנתיב סלעים באדמה חרבה.
רוח בין ענפיה
שרה את שירת חייה
והלחן חולף בין עצים
בני ביתה בשדרה
בשירה מתנגנת
על עלים מלבלבים.
מותחים איברים ומאזינים לנעימה
בשקט הרך של בין הערביים.
מתכנסים על מרפסת בביתה
ליד עץ האלה
לסיפור תולדותיה
על חלוצים מבקיעי דרכים...
בנתיבי הנשר בשמיים
ובשבילי הפרא בהרים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.