כשאמרתי: "אהיה לך למים שקטים" לא הזכרתי שאחלחל עמוק אל תוך
ליבך.

כשאמרתי: "אהיה לך לאש" לא הזכרתי שלא שורפת אלא מחיה ומחממת.

כשלחשתי לך באוזן: "כצעיף אלפף את עצמי סביב צווארך" לא הזכרתי
שאזין את דמי מטעימת דמך.

כשאמרתי: "אהיה לך לטהרה"  לא הזכרתי שכטהרה אעטוף אותך ובזרי
דפנה אשליט אהבה בקרב שונאיך.

כשנישקת את שפתיי וביקשת שאל ליבי את ליבך אצמיד, לא ציינת
שאתה הוא העורב אשר את ליבי הולך לעקור.

לא ציינת שליבך לא ישא בנטל ואהבתי תהיה לך כמיץ פטל

דלילה, מתוקה, קרה ומצמיאה.

זאת תמורתי, זאת תמורתי, בכיתי-בכיתי, לא הבנתי חטאי!