שבע דמעות,
דמעה לכל שנה.
של שינה חסרת שינה
של מהות ריקנית ושל ימים בודדים
בתוך כוס נייר שקופה.
שבעה חיוכים
שעשו דרכם מתווי פניה
אל החלל שבגופו.
חיוך שחימם כל שנה
מקפיאה וחורכת, דורשנית ועקרה
ובודדה, כל כך בודדה.
אחרי שבע שנים
משסיים לרצות את עונשו
חיכה לה- כמהה ומתאווה,
זרועותיו פרושות וגופו חם ומזמין,
אך אז באה אחותה
והעונש רק החל
שבע.
לשווא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.