הביטי, אפילו לאחר המקלחת הממושכת את מטונפת,
דבקה בקו שלך, והסיפור שלך כל-כך נדוש וחסר טעם שאין סיבה
להמשכיותו.
אז למה באמת את ממשיכה?
האם  הסרטן הזה התפשט בכל כולך?
מתחרטת?

לא נשאר חלק ממך שהוא את, הכל שלה.
המחשבות שלך
הנשמה שלך, גם היא שלה.
יישותך כולה שלה.  

עייפת לאחר הדרך הארוכה, וללא טענה לחוסר הבנה, או לחלופין,
להבנה המובילה לגיהנום עלי אדמות, האשמה מוטלת כולה עלייך, ואת
ממשיכה במחול העיוורון הזה המכיל את כל כולך, ולא נותן לך
מנוח.
התמודדות אינה מספקת, החולשה שלך והפגיעות שלך נהפכו לבושה
וכלימה, כמעין ערום פומבי בעיני קהל הצוחק בקול רם על גופך
המגושם וחסר הפרופורציות, ועיניך משוטטות על הקהל, מחפשות
עיניים תומכות, וכאשר נחות עיניך על זוג עיניים אחר, בעל אותו
מבט בדיוק, יישותך כולה מתמלאת בכובד בלתי יתואר, צרת רבים חצי
נחמה נתפס בעיניך כמשפט תועבה.

חברתך, היא אינה רק שלך, היא גם של אחרת. דבר המעורר קנאה
וסלידה בו זמנית.
לעתים הסלידה מתגברת על רגש הקנאה, מצב בו את מייחלת להישאר
תמידית, אך לפעמים הקנאה ממלאת את כל כולך, ואת מוצאת את עצמך
בדרך עקלקלה, רצופה מדרונות חלקלקים האורבים לך
בכל פינה.

מגע אחד על עורך,
על פנייך,
והכובד הזה כובש את כל יישותך ואינו משאיר מקום לחשיבה
רציונלית, והתשובה למצבך נעלמת מכלל טווח חשיבה.

"Es Mass Sain
Es Mass Sain?
Es Mass Sain!!"