[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








על "מניפסט החלאה"
(מאת: ולארי סולאניס, הוצאת רסלינג, הקדמה בעברית: אביטל
רונאל)


כשפתחתי דיון על הספר, חבר טוב שלי שאל בבהלה מסוימת איך יכול
להיות שאני מצדד בולארי. מה פתאום, אמרתי לו, אני לא מצדד בה,
ההכללות שלה מטומטמות, אבל באותה תקופה באמת רוב הגברים לא
חיפשו נשים חזקות ובטוחות בעצמן, גם היום יש לנו דרך ארוכה
להגיע למקום של שיוויון.

ולארי סולאניס היא פסיכית אמיתית. היא ירתה באנדי וורהול
וניסתה להרוג אותו, נכלאה ופרסמה מניפסט שנאת גברים. אני ממש
לא מצדיק אותה, אבל אני יכול להבין אותה, כי אביה התעלל בה
מינית וגברים התעלמו ממנה כל חייה, מה שלא מצדיק את הגישה
הפמינאצית שהיא נוקטת בה.

"מניפסט החלאה", לראשונה בתרגום לעברית, הוא קריאת תיגר על
המערכת וקריאה למיטוט הסדר הקיים ו... חיסול כל הגברים. ולארי
העריצה רק הומואים ומלכות דראג וטענה שהגבר הוא אשה לא שלמה,
תאונה ביולוגית, שצריך להחליש ולסרס. ההסתה לרצח נמשכת על פני
97 עמודים ויש שם קריאה לדפיקת המערכת, נידוי גברים ורציחתם
בחשאי, תוך התעלמות מהסדר, לצד תביעות מובנות יותר כמו ביטול
הכסף והמערכת הקפיטליסטית.

הנקודות היחידות שהסכמתי ממש עם ולארי הן בקשר לביטול השלטונות
הקיימים ובקשר לעובדה שהגבר, מפותח ככל שיהיה, מאבד את שכלו
מול סיכוי קל שבקלים למין. מה לעשות, כאלה אנחנו, לטוב ולרע.
חוץ מזה, כל השאר מטונף ומלא ברעיונות פאשיסטיים נאציים.
נבהלתי, התעצבנתי ואחרי זה התחלתי לצחוק. חוץ מזה, שורה אחת שם
דוקא מגניבה, כי זכור לי שצוטטה בשיר של פוליאנה פראנק:
הזכר אוהב את המוות - הוא מגרה אותו מינית - כבר במילא מת
בפנים - הזכר רוצה למות.
אם יש לי משהו להגיד על הספר הזה, זה שהוא בעיקר מלא בזבל אבל
לא יכולתי להפסיק לקרוא, כי זה זבל מרתק. אם יש משהו שבאמת
הפריע לי עד עכשיו, זו ההקדמה האוהדת פרי עטה של אביטל רונאל,
שהשוותה את ולארי סולאנס לניטשה ופוסט מודרניזם. מצידי, תתרגמו
גם את "מיין קאמפף" לעברית, אבל תוותרו על הפלצנות והיחס האוהד
לדברי שטנה. אחרי הכל, גם מניפסטים של שנאת גברים הם, כפי
שהגדירה אביטל רונאל, "חסרי בושה". אז תודה רבה, אבל לא הפכתי
לעד כדי כך פוסט מודרניסט... ואביטל יכולה לקשקש כמה שהיא רוצה
על זה שלדעתה יש סיכוי שואלרי התכוונה לחיסול הגבר כמטאפורה
לדמות המאצ'ו הנצחי, לדעתי היא התכוונה לעבור אחד אחד ולירות
בנו ולקצוץ לנו את הבולבולים, אבל זו כמובן הפרשנות שלי...

ובעניין אחר, בימים אלו אני מתקרב לחגיגות ה-200 ליצירות שלי.
אשמח אם תכנסו, מצפות לכם הפתעות ואנימציה שתוצג לראשונה
ביצירה שתאושר בקרוב, לפחות זו התכנית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם היה מדור
כזה במעריב
לנוער. מאז כבר
הפסקתי להשתמש
בטמפונים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/05 5:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איליה כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה