צלצול ענוג יש
למילים הנכונות בזמן,
לשקט ביניהן,
להפוגה המתפשטת בגלים
בסוף משפט טובל
ביופי מעודן,
ליטוף מילים.
עכשיו אל תצפי,
היום אין יופי והשקט
מתעבה ברסיסי בטון,
בנחשולי אבק מסתערים
כמו גל קדמון
בולעים את ההווה,
רומסים את ההמון.
עכשיו נשקוט.
מחר נושיט ידיים, נגשש.
מחר, אולי שירה.
עכשיו רק אש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.