כשאין תקווה בלב הקר
כשאין שום חום ואהבה
הכל אפור נראה, ומנוכר
שמחת החיים אותך עזבה
כשכל כך קשה ללא פשרות
אתה לא רוצה להמשיך יותר
ואתה עייף ברמות חדשות
חושב עוד צעד אוותר
כשהבית רחוק, וזכור במעורפל
כשלא משנה מה תשתה, מה תאכל
כשכולם, כך נראה, בכלל לא מבינים
מה עובר בראשך העמוס תסכולים
החברים הטובים רחוקים ובכלל
לא יודעים מה קורה איתך
ואתה מתענה ובודד ואומלל
מקלל, למה בחרת את זו דרכך?

אך לפני שנתחיל בשבירת הכלים
או טביעה בבאר עמוקה של עצבות
תיזכר מה הייתה מטרתך בעבר
האור הלבן, האוצר, המהות
למה אזרת את האומץ
בתחילת ההתחלות
לקחת את הצעד הראשון
אולי לטעות
המסע הוא קשה, אך מה יעדו?
התשובה לכך תמצא בליבו
נשמתו של אדם, לא מן הרגילים
שמוכן להקריב, ויהיה לא נעים
הזורע דמעה, יקצור ברינה
למה הקרבת זאת ועוד?
לאיזו מטרה נעלה?

בעתיד תוכל לרקוד לצלילי המנגינה
לצליל של שיר ביום של יין
על אדמת ביתך מעל שמיים
עם אושר כה עצום בלב
או לפחות סיפוק עמוק המניח את הדעת
נצרבת באש, עברת את שדות הכאב
תוך כמיהה לענף של זית
כן עוד יגיעו ימים אלה
של צחוק ללא סייג
ושמך ירשם בספר החיים
בתור אחד שלא פחד לנסות