אין דבר העומד בפני הרצון
משפט שאומרים בכל מקום, משפט ראשון.
מנסה ומנסה ולא הולך איתך אף פעם
לא שמה לב, מפחדת, לא יודעת מה הטעם
רוצה לנסות, אוהב אותך מכל השאר
לא משנה מה אעשה אקבל סטירה כמו בעבר
לא יוזמת, לא מגיבה, ולא עונה למכתבים
סיפרתי לכולם, לא מתבייש מהחברים
אומרים לעזוב אותך, לשכוח, להתנתק
לא יכול בלעדייך, לטלפון ממך משתוקק
תמיד מנסה לשכוח, לא לחשוב עוד, להיעלם
את בחלום מופיעה וגם שם את כמו אילם
לא מעריכה או לא מראה ומתביישת באהבה
מושכת את הזמן ואני מתקרב כבר לצבא
אולי אני לא מושלם, סובל תמיד מקנאה  
כל מה שאני עושה הגיע תמיד מדאגה
עשיתי הכל, השקעתי, הפכתי רומנטי מסתם אידיוט
עכשיו אני מרגיש כמו משחק של ילדות
לא מדברת, מתנהגת כאילו הכל כרגיל
מצד שני הטלפונים יורדים, ומגלה שעשית לי תרגיל
אולי יום אחד תביני או שאולי לא אכפת לך בכלל
מפחדת לעשות משהו שהוא יוצא מן הכלל
לא יודעת זאת התשובה המוכרת והשכיחה
זוכר שבימים טובים היית מביאה לי נשיכה
כל כך רוצה להישאר איתך, לאהוב אותך לעד
את מצד שני רוצה להיות בדד
אומרת שידידים אנחנו וחברים זה כבר סיפור
אני לא שוכח מה היה על הספסל ביום כיפור
בעבר את רוצה ובהווה הכל הוא כלום
מדבר איתך ופותח את הלב
יום אחר כך כאילו הכל רגיל כאילו שום דבר לא הסתובב
מיואש ולא יודע מה יכול עוד לעשות
הייתי נחמד והשתדלתי, תשאלי את החברות
חושב מה לא בסדר בי, ולמה לא הייתי איתך פעם
בעבר היו בעיות קשות, ולא חשבתי שיש טעם
את לא אשמה, את בן אדם מהשורה הראשונה
אני הוא העלוב שאותך לא מצליח להוציא מהמחשבה
נמאס לכתוב שירים, לנסות, לקוות
את לא משתפת פעולה, לא עושה כלום, מצפה להתחננויות
לא מוותר בלב תמיד יש עוד תקוות
אולי את נהנית מכל זה, כל החיזור והמעשים
דבר אחד אני יודע, זה השיר האחרון שבאחרונים
נמאס לי לנסות כבר שנהיה חברים
בואי נהיה פשוט הידידים הכי טובים