אותך רציתי, בך חשקתי. ואתה... אתה לא ידעת כיצד להתמודד עם כל
ההווייה שלי. כל כך הרבה פרשנויות, חלקן שגויות.
לבסוף הבנתי, לבך שייך למישהי אחרת.
החלטתי להניח לך, אבל אתה יודע איך זה... הלב לא מוותר בקלות.
אם רק הייתי יודעת קודם, היה נחסך ממני הצער והכאב העמוק.
לא סיפרת לי דבר, נשארתי רק אני ומחשבותיי שצרמו לי.
כן יקירי, יש עוד דגיגים בים השחור, אבל האם אמצא דגיג שברגע
שאסתכל לו בעיניו ארגיש תחושת נינוחות, רוגע ושלווה? משהו כל
כך רך ונעים, כמעט ביתי?
לא תהיה עימי, לא אוכל לעולם לנשקך, לחוש אותך, לאהוב אותך.
מעולם לא היית שלי, לעולם לא תהיה.
אתה השוקולד המריר בחיי, עוד מעט אתה עוזב אך המרירות תשאר עוד
זמן מה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.