אתה חוזר ואומר לי
"אני רוצה אותך"
ואני תוהה
מה פשר יש להם, לדברים.
האומנם לא די לך באישה אחת
שתתלווה אליך לקולנוע,
או תחלק איתך את יצועה?
אינני יראה מפני הרגשות,
אך ממילים שותקות אני נרתעת
שכן אם לא אומר
את כל אשר צועק בי
אצרוב את עצמי בכאב.
נרתעת אני מלאטום את ראשי,
אך עיניי פקוחות לרווחה,
נרתעת אני מלסגור את לבי,
ועצמת רגשותיי עזה היא.
אם אכנע לצלילים העכורים
המהלכים סביב,
תהיה דרכי סלולה בכישלונות,
ואני רק את שלי מבקשת,
לא יותר מכך ולא פחות,
כי באין אהבה,
חיי אינם חיים.
אתה אומר: "רוצה אותך"
אני רק לא מבינה
מדוע אישה אחת
לא יכולה להספיק לך;
קולנוע וסקס כל אחד יכול לתת.
אני לא פוחדת להתחבא מאחורי הרגשות;
יותר פוחדת לשתוק ולא לומר את מה שאני,
יותר פוחדת לאטום את ראשי
מאשר לפקוח את העיניים,
יותר פוחדת לסגור את לבי
שזה יהיה עצם כישלוני,
יותר פוחדת להסתפק בפחות ממה שמגיע לי,
יותר פוחדת לא לחיות את האהבה
מאשר למות...
27/04/05 |
