על כן לא מש ממיטתה. ידע עצמו, והקצין מעשיו. לרגליה הותקן
הדום מעץ, עליו כרע, וכך ישב כל הימים. תער לא בא בפניו,
ארוחותיו מעטות ודלות. יד אחת סמך זו השוכבת, השניה תמך כובד
גופו. איש לא בא בחדר, הדלת מוגפת בעדם. נסתר מן העולם. בש
בעצמו: הדחף הנורא להסיט עיניו, להציץ, שמא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.