טלי רו / בוקר אחרון |
מלווה זריחה קורקטית בירושלים של מעל הברושים
ואין נחמה אף בשובי אל מיטתך, חיוורת
אל אצבעות בוחשות ושפתיים קוסמות לחשים
העיר ריקנית ולועגת; האוויר שסמך מחליל;
הזמן - בדרכו האחרונה כבדות פוסע,
וצער העולם כולו מתרכז, מתנקז ומכחיל
לקפאונן של שתי מילים: אתה נוסע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|