השיר "אתה חברה שלי" של יונה וולך מספר על זוג שכלפי חוץ מתנהג
כזוג רגיל אך כלפי פנים כל אחד מהם אינו בטוח לגבי הזהות
המינית שלו.

הם מתכחשים לזהות המינית האמיתית שלהם, קשה להם להודות בכך
בפני עצמם, והם בורחים מההתמודדות עם רגשותיהם ע"י בחירה להיות
ביחד.

"אתה חברה שלי
יש לך ראש של בחורה
ואתה בחורה בחורה"

השימוש בלשון נקבה כשהיא כותבת על החבר שלה מראה על בלבול
הזהות שקיים בה.

"מפחיתים בערך נשים
מה אפשר לעשות
אבל הראש המסובב שלך
עושה אותך לגור עם בחורה
היא אולי בחורה בחור
אבל אתם לא מדברים על זה
מנהלים חיים ממוסדים
"כמו שצריך"
דומים לכל החיים האחרים
אבל ריקים לגמרי"

קטע זה מראה על התקופה שבו הוא נכתב, האשה במעמד נחות, יש
ציפיה לתבנית משפחתית, כל אחד מהם מדחיק את הנטייה המינית שלו,
הזוגיות המקובלת טובה להרבה אחרים אך לא להם, אבל החברה מכתיבה
להם כללי התנהגות שונים והם מתאימים את עצמם כדי לא להחשב
לסוטים.
באותה תקופה הומוסקסואליות נתפסה כסטיה, כדבר שלא מדברים עליו
והוא נעשה בחדרי חדרים, דבר שנקשר עם מושגים כגון מום ופשע.
בגלל שהם חיים חיים שקריים, הם ריקים לגמרי.

בשיר נוסף של וולך "יונתן" מדובר גם על השונה הנרדף ע"י
החברה.

"אני רץ על הגשר
והילדים אחרי
יונתן
יונתן הם קוראים
קצת דם..."

"הם כורתים את ראשי בענף
גלדיולה ואוספים את ראשי
בשני ענפי גלדיולה ואורזים
את ראשי בנייר מרשרש..."

ילדים מציקים לילד אחד באכזריות, זאת הסיטואציה הנמסרת בשיר.
מתואר מקרה קיצוני של הצקה, עריפת ראשו של יונתן, הקיצוניות
מעוררת רגשות עזים אצל הקורא.
וולך כותבת הרבה על הרגשת השוני שלה. כבר כשהיתה ילדה נתפסה
כשונה בחברה והרגישה שרודפים אחריה.

"היא אולי לא יודעת
ואולי גם לא תדע
שהיא לסבית שמעדיפה בחורים
ואתה הומו שמעדיף בחורות
ואתה בחור
היא בחור"

הם לא במקרה חברו זה לזו, היא בחרה חבר נשי ועדין והוא בחר
חברה שמשדרת גבריות, דמות חזקה ושולטת.
וולך במהלך חייה חוקרת את ההתנהגות המינית שלה ונטיות לבה.
היא בודקת את גבולותיה, מנסה לגלות אם היא גבר או אשה.


"ולא הצורה הגופנית
ביצים מדומות
המסתירות כוס תאותני
או כוס
המסתיר ביצים
קצת יופי הבל חן
גורם לדייק ויצוב הסטיה"

הם חיים בשקר, החיצוניות היא רק הסוואה, רק מייפה הכל כלפי
חוץ.

"אבל אני יש לי רגשות מדויקים
אני שומעת את הקול הדפוק שלך
המעושן השרוף הציני
ואני מכירה מזוית הפגיעה שאתה פוגע בי
את הקול של ההומו
שתפס אותי בטעות והוא מנצל אותה עד הסוף..."

וולך יודעת שהמצב הזה הרסני ומזויף, שניהם מנצלים אחד את השני
אבל הם אף פעם לא יהיו מאושרים כי זה לא מה שהם רוצים באמת.


"חברה שלי מתוקה עם ביצים
וגוף של בחור
החברה הראשונה שלי שממנה אני מבינה איך ראש של בחורה
עובד..."

בקטע זה היא מגיעה להכרה לגבי זהותה המינית, היחסים עם החבר
שלה שיש לו ראש של בחורה גורמים לה להבין שבעצם בחורה זה מה
שהיא רוצה.
היא נמשכת לאישיות הנשית שבו ולא לחיצוניות הגברית.

"כל הזמן מדברים עלינו הנפש ואלוהים וזה טוב מאוד
אחרת היינו שוכחים שאנו קיימים חיים
אחרת הכל היה הולך לאיבוד בלי ההפרדה של צד שלישי
במקרה הזה אימוץ זהות בלתי אפשרית אבל חשדנית מספיק."

היא נמצאת במעין מעגל שלעולם לא נסגר, הסוף פתוח ושום דבר לא
פתור.
היא לא הולכת עם הרגשות שלה עד הסוף, הפחד להודות בזהות המינית
שלה עדיין קיים.


שיריה של יונה וולך קשים לקריאה ולעתים נראים מוזרים.
קשה להבין את הדברים שהיא רצתה להעביר לקורא וצריך לעשות
השערות כדי להפוך את השיר ליחידה אחת.
ללא ספק וולך הייתה ועדיין דמות המשאירה חותם הן מבחינה
תרבותית והן מבחינה אישית.
דמותה תמיד גרמה לאנשים להרים גבה והיא משכה אליה את מלוא
תשומת הלב, החל בביגוד יוצא הדופן, דרך ההתנהגות הפרובוקטיבית
וכלה בהתבטאות החריפה שלה.

וולך מביאה את חייה האישיים אל בין השורות, שיריה מושפעים
מהתקופה שבה נכתבו.
כדי להבין את השירים ומשמעותם נוכחתי בצורך לדעת מיהי יונה
וולך, מאיזה רקע היא באה, איך באים לידי ביטוי בשירה המשברים
שעברה, כמו מות אביה, האשפוזים שעברה או התפניות בחייה כמו
גילוי המיניות וההפלות שהיו לה.

לפי הביוגרפיה של וולך אפשר לראות שבשיר "אתה חברה שלי" היא
מביאה את הלבטים האישיים שלה לגבי הזהות המינית אותה ניסתה
לגלות לאורך כל חייה.