יושבת על המרפסת.
הטיפות החלו ליפול.
הן מתערבבות עם היין,
יכבו את הסיגריה.
התפללתי לגשם הזה,
אין לי כוח למחר...
לפחות יהיה פה קריר יותר.
עכשיו אני אמיתית.
עכשיו רואים אותי רק העצים והעלים
והכלבה שמציצה מהחלון.
עוד לגימה אחת ושאיפה
וניכנס הביתה, לחזור לחיים.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.