[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השעה שמונה בבוקר. הוא שמע את הצלצול של שעונו המעורר ובלא
רצון רב החליט להרים את גופו הכבד ממיטתו. בלא רצון פתח גם את
עיניו הדביקות משינה, דלפק החלון היה פתוח כך שכל חדרו היה
מואר באור השמש האביבית, אך האמת זה לא ממש שימח אותו. הוא כבר
ידע איך יעבור עליו היום, הפתעות וציפיות רבות לא היו לא
בעניין זה, יום שגרתי לכל דבר.הזיז את רגלו הראשונה, שנייה
אחריה גם את השנייה, במבט נזהר הביט שאכן רגלו הימינית תנחת
ראשונה ורק אחריה השמאלית. בשבילו זה היה מן מנהג כזה עוד מימי
נעוריו, שאמר:"תקום עם רגל ימין וכך תעשה צעד ראשון לפתיחתו של
יום מוצלח".

קם לו ולאחר שעשה את כל צרכיו ואכל ארוחת בוקר דלה, שוב התיישב
על המיטה והתחיל לחשוב ולתכנן את היום. לשם שינוי החליט לצאת
לטיול קצר בעיר. בתום שעה קלה הצליח למצוא לעצמו בגד ללבוש
בארונו המבולגן,התלבש ויצא לו.

מצא את עצמו מתהלך באטיות ברחוב הראשי,בקרב שכונתו.התהלך לו
ככה זמן מה עם ראש מורד כלפי מט, כפי שתמיד נהג לעשות ואז לפתע
הבין שבעצם כלל לא מימש את תכליתו,הרי רצה הוא לעשות טיול,
לנשום אוויר צח ולא גז מכוניות, התעצב מר' עצב עוד יותר ונהפכו
פניו לאפורות מרוב המלנכוליה והפסימיות שהתאספו בו.

הוא כבר התכוון לשוב לביתו, אך נזכר שמחר, חג פסח.העובדה הזאת
עוד יותר השחירה את פניו. נהג לנחם את עצמו בזה שהוא חילוני
לגמרי ואולי אפילו אטאיסט אבל הפעם היה בו רצון עז לחגוג וכך
גם לשבור את שגרת חיו.

הוא התקדם ברחוב מלא חנויות עם שלטים בכל הצורות ובגוון צבעים
זוהרים שזהרו עוד יותר מאור השמש החזקה. תהה לעצמו מר' עצב,
"קיץ, למה אני תמיד צריך לסבול, לא מספיקה העובדה שגם בחג הזה
אהיה לבד ועוד נוסף כעת החום הבלתי נסבל הזה". אור השמש העולה
כלל לא שמחה אותו, היא נראתה לו קרה וחודרת אל המח תוך שהיא
מייבשת ומעייפת אותו. מבין השלטים הזוהרים מצא מכולת אחת צנועה
ונכנס. הוא לקח לעצמו כמה מצות,בקבוק יין ועוד כמה מוצרים
ונעמד בתור אל הקופה.

למען האמת התור באמת היה ארוך למדי, הוא הוריד את פניו עוד
יותר כלפי מטה, כיפף את גופו, מן הצד הוא היה נראה כאילו הוא
חצי ירח בודד או חיוך הפוך של ילד. לפניו עמד אדם אחר. עשר
דקות עברו והתור כלל לא הסתיים ולא התקדם לו.

דיבר לעצמו מר' עצב את דברי המלנכוליה שלו ובאותו הרגע הסתובב
אליו האדם שעמד לפניו. פניו קצת מלאות, לחיו ורודות-אדומות,
כמו של תפוח וחיוך סמוי על פניו. הוא מצא התעניינות באיש אשר
אחריו עמד והתחיל עמו בשיחה. דיברו ודיברו על נושאים שונים
ומשונים, אקטואליה במיוחד ובאחת מן השאלות שאלתהו מר' שמחה על
עיסוקיו בחיים. והפעם לא היה תשובה לענות וגם לא יכול היה
להמציא דבר אז החליט לומר את האמת, כלום.

"הו,כלום ידידי היקר, זוהי העבודה הקשה והמעייפת ביותר,
שמעתי", אמר לו. מר' עצב נענע את ראשו לחיוב. "אתה יודע, לעטים
קרובות אני מנסה להיזכר בעבר, בחוויות שהיו לי  או בכל דבר אחר
ולפתע מבין אני שלא מצליח. את חיי אוכל להגדיר בתור חור, חור
שחור באמצע של איזה דף לבן. כאשר נולדתי, קיבלתי דף לבן,ש מתי
אליו היטב. ואז אמרו לי "סטארט" וחיי התחילו. בעודי עושה נשימה
ראשונה וחיוך רחב על פני אמי רואה אני שמעבר לחלון של חדר
הלידה עומדת כל משפחתי וקרובי, לפחות זה מה שחשבתי אז ומישהו
מהם החזיק קופסה של עפרונות ועליה כתוב "צבעי החיים". העניקו
לי את כל העפרונות ואת הדף שהיה לי הוצאתי והתחלתי לצייר לי
חיים. בחרתי כהרגלי את הצבעים הכהים ועם הזמן הם נעשו עוד יותר
כהים עד שהגיעו לשחור. כעת במלאה  לי מספר מכובד של שנים,
החלטתי להסתכל על הדף ממבט הציפור. רואה אני חור באמצע הדף,
מקדימה של החור רואה התחלה ובאופק את הסוף שאליו איני שואף
להגיע ואם כבר חובה זה אז להגיע לפחות עם חוויה אחת. אז זהו
אני בתוך החור, כולי עייף מכלום, גופי כבד מכלום והעצוב שלצאת
משם איני יכול". הסתכל עליו מר' שמחה, כעת נעלם צבעם הורדרד של
פניו, האמת הם אפילו די החווירו ועיניו נעשו אדומות. כה
ריגשתהו הסיפור עד שאפילו מילים בפיו לתגובה נעלמו ואז פתאום
הגיע רעיון מעניין לראשו."אנא ממך תגיד לי, מה תכניתך לחג?",
הביט בו במבטו העצוב וטען שאין לו. "אם כך אני מזמין אותך
אלי", אמר בקול אופטימי. לאחר ליל הסדר אצל מר' שמחה חזר מר'
"עצב" עם מצב רוח טוב למדי. החליט לקחת אומץ ולהביט שוב בדף.
ראה סולם, בולט מן הכהה של החיים ואת עצמו מתפס למעלה ושמש
מחזירה אליו את אורה באהבה, אך אינו עצוב כעת אלא להפך, כולו
מקרין שמחה ומרוצה.
-כמה קלה היא הדרך למטה, אך לפעמים כה קשה לעלות חזרה או אולי
אפילו יותר למעלה"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קשה לי ורע לי
וזה בא גלים
גלים






אגודל בשעת
מציצה


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/05 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר שטיינברג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה