אם הייתי הולכת לשם, סביר להניח שהייתי מכירה שם המון אנשים.
הם היו יכולים להיות ממש נחמדים אלי, חברותיים וטובים. הם היו
יכולים להתייחס אלי ממש יפה, כך שלא היתה לי שום סיבה לעזוב את
המקום. הייתי יכולה להכיר שם את החברה הכי טובה והידיד הכי
טוב, והיינו יכולים להישאר בקשר מצויין עוד שנים רבות, מן חברי
חיים כאלה.
ולאחר כמה זמן בטח הייתי מכירה שם מישהו (וזה לא היה נראה כמו
איזה קומדיה רומנטית שסופה ברור מההתחלה), ואותו אחד בטח היה
מתחיל לדבר איתי ומנסה למצוא איתי תחביבים משותפים, ואחר כך
אולי היינו יוצאים יחד כדי להכיר זה את זו יותר טוב.
יכולתי לחזור הביתה נרגשת מבילוי איתו ולספר עליו לאמא שלי,
ובטח גם הייתי מתקשרת לחברה ולידיד הכי טובים ומספרת להם, והם
היו יכולים להיות כל כך שמחים בשבילי. ובמשך הזמן קשר בינינו
היה הופך לרציני יותר, ותוך כמה חודשים הייתי שוכבת איתו. ובטח
היינו מכירים זה לזו את ההורים, והיינו הופכים לבני בית אחד
אצל השנייה, ואולי אפילו לא היינו צריכים להודיע לפני שאנחנו
באים. ואם היינו רבים, זה תמיד היה יכול להיות יותר קשה לאחד
מאיתנו, אבל תמיד יכולנו לדבר על מה שרצינו ולהתפייס (כמו שרק
אנחנו יכולנו להתפייס). וביומולדת שלי הוא היה קונה לי פרחים
ולוקח אותי לאיזו מסעדה, ואולי אחר כך היינו הולכים לים ובטח
היינו שוכבים שם, סתם כי זה רומנטי. וביומולדת שלו יכולתי
לנסות לבשל לו משהו, וכשזה לא היה מצליח לי (זה בטח לא היה
מצליח, כי אני בשלנית גרועה), הייתי מבקשת מאמא שלי שתעזור לי,
ואחר כך הייתי מסדרת יפה את השולחן ומתפללת שהוא יאהב את
האוכל, ובטח גם אז היינו שוכבים לכבוד האירוע. ולמרות הביישנות
שלי, בטח אני הייתי הראשונה לומר שאני אוהבת אותו, והייתי ממש
מפחדת שהוא לא יאמר זאת חזרה. וכנראה שבאותו זמן הוא באמת לא
אמר, ואני נעלבתי מאוד, ובדיוק בגלל זה היינו יכולים לריב ריב
ענקי, לנתק קשר למשך חודשיים לפחות, ואז, בלי שום סיבה מיוחדת,
הוא יכל לבוא אלי הביתה בלי להודיע ולהגיד לי שגם הוא אוהב
אותי ושהוא מצטער שלקח לו זמן להגיד את זה, ואז היינו מתחבקים
חיבוק חזק וארוך, שהיה מוביל למיטה. הייתה יכולה להיות בינינו
אהבה גדולה, פשוטה, בלי הרבה סיבוכי זוגיות, היינו יכולים לספר
הכל אחד לשני, אבל גם יכולנו לשמור סודות מבלי להרגיש אשמה על
כך שלא סיפרנו הכל, כי לכל אחד יש סודות. היתה יכולה להיות לנו
מערכת יחסים מאוד נוחה שהיתה יכולה להתפתח, ומי יודע לאן היא
הייתה מתפתחת.
אבל לא הלכתי לשם... לא בגלל שלא רציתי, תאמינו לי שרציתי. אבל
פשוט לא הלכתי.

אז,
אם אתם הולכים לשם...
אפשר טרמפ?